<h1>סידור רבינו עמרם גאון — הלכ' סעודה</h1>
<h2>דף קה.</h2>
וכשמבקש לאכל לחם צריך ליטול ידיו קודם ואח"כ לקבוע סעודתו, אף על פי שאוכל חולין. וכל המזלזל בנטילת ידים בר נידוי הוא, שכך שנינו אמר ר' יהודה חס ושלום שעקביא נתנדה, שאין עזרה ננעלת על כל אדם בישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. אלא את מי נדו את אלעזר בן הגר, שפקפק בנטילת ידים ונדוהו ומת בנידויו, ושלחו בית דין והניחו אבן על ארונו, ללמדך שכל המתנדה ומת בנידויו סוקלין את ארונו. וכל המזלזל בנטילת ידים סוף בא לידי עניות, דאמר ר' אמי ואמרי לה במתניתא תנא, שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות, אלו הן המשתין ערום בפני מטתו, והמזלזל בנטילת ידים, ומי שאשתו מקללתו בפניו. המזלזל בנטילת ידים לא אמרן אלא זימנין משי, וזימנין לא משי, אבל משי ולא משי לית לן בה. ואמר ר' זריקא אמר ר' אלעזר כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם. וכד משי ידיה מבעיא ליה לנגובי ידיה שפיר. דאמר רב אבהו כל האוכל פת בלא נגוב ידים, כאלו אוכל לחם טמא שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם. ואמר רב חסדא אנא משאי מלא חופנא ויהבו לי מלא חופני טיבותא. וכשנוטל ידיו מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים.
